מדריך זכויות נפגעי עבודה

אם נפגעת בתאונת עבודה, כבר בפניה הראשונה לקבלת טיפול רפואי, בין אם בפניה לחדר מיון ובין אם לרופא בקופת החולים, חשוב לציין כי התאונה אירעה במסגרת העבודה. כן, יש להקפיד לציין את הנסיבות שבהן אירעה התאונה, ומלוא הפגיעות והתלונות שנגרמו כתוצאה מהתאונה. בסמוך לאחר התאונה יש לפנות למעביד על מנת שימלא ויחתום על טופס ב.ל. 250 המיועד למסירה בקופת חולים. עצמאי ימלא ויחתום על טופס ב.ל. 283.
חשוב לדעת, שכבר בטפסים אלה, יש לפרט את הגרסה לקרות אירוע התאונה.
מאחר שמדובר בגרסה ראשונית שנמסרת ע”י הנפגע, לעיתים יכול להינתן לה משקל רב גם ע”י בית המשפט שידון בתביעת הנפגע, לרבות בתביעת רשלנות נגד המעביד, ככל שתוגש. לכן, אין להקל ראש בפירוט העובדות הנדרשות במילוי הטופס ולעיתים, במיוחד כאשר מדובר במקרים מורכבים שבהם חשוב לדייק בעובדות, רצויי להיוועץ בעו”ד תאונות עבודה כבר בתחילת הדרך.

לאחר מילוי טופס ב.ל. 250 (או ב.ל. 283 לעצמאים) יש להגישו לקופת החולים, בה חבר הנפגע, והרופא המטפל ימסור לנפגע “תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה” עבור התקופה שבה הוא ממליץ בשלב זה על אי כושר עבודה. ככל שהרופא יעריך את תקופת אי הכושר, יינתנו לנפגע תעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה.

על הנפגע בעבודה להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס ב.ל. 211 – תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. לטופס זה יש לצרף תעודות רפואיות לנפגע בעבודה שניתנו לנפגע ע”י רופאו המטפל, את המסמכים הרפואיים הקשורים לפגיעה וכן מסמכים נוספים. את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים ממועד אירוע התאונה, אולם למוסד לביטוח לאומי קיימת סמכות לקבל תביעות שהוגשו גם לאחר מועד זה. עם זאת, יש לדעת שאיחור בהגשת התביעה לדמי פגיעה עשוי להביא לכך שדמי הפגיעה ישולמו באופן חלקי, או לא ישולמו כלל.

תשלום דמי פגיעה
אם אירוע התאונה הוכר ע”י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, זכאי הנפגע לקבל דמי פגיעה בתקופת אי הכושר שאושרה ע”י רופא מטפל, אך לא יותר מ-13 שבועות (91 ימים).
סכום דמי הפגיעה מחושב בהתאם לשכרו של הנפגע לפני התאונה.

עובד שכיר
בעד יום הפגיעה, המעסיק ישלם לנפגע את שכרו.
אם הנפגע נעדר פחות מ-12 יום – המוסד לביטוח לאומי ישלם לנפגע דמי פגיעה בעד ימי ההיעדרות החל ביום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.
לדוגמה: תאריך הפגיעה הוא 1.1.2018. נעדרת מהעבודה עקב הפגיעה עד ליום 8.1.2018. הנפגע יהיה זכאי לדמי פגיעה מיום 4.1.2018 עד 8.1.2018.
אם הנפגע נעדר יותר מ-12 יום – המוסד לביטוח לאומי ישלם לנפגע דמי פגיעה החל ביום שלמחרת יום הפגיעה.

דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר החייב בתשלום דמי ביטוח, לרבות שכר שעות
נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).
במידה והנפגע לא קיבל שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבל שכר מלא. על הנפגע להמציא אישורים המעידים על כך שלא קיבל שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות (אישורי מחלה, חופשה וכיו”ב).

עובד עצמאי
דמי הפגיעה ישולמו לנפגע בהתאם לתקופת אי הכושר לעבודה ובניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים.

דמי הפגיעה יחושבו לפי הכנסות הנפגע בשנת המס השוטפת.

עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי
אם הפגיעה אירעה במהלך עבודתו כשכיר או כעצמאי, יחושבו דמי הפגיעה לפי השכר משני המקורות יחד.

אי כושר חלקי – אם הנפגע עובד שכיר או עצמאי ועל פי אישור רפואי מקופת חולים נגרם לו
אי-כושר חלקי לעבודה ומספר שעות עבודתו של הנפגע צומצם – ישולמו לו דמי פגיעה מופחתים ולא יותר מ-8 שעות ליום.

אם היה הנפגע במהלך הכשרה מקצועית או במהלך שיקום מקצועי – ובשלושת החודשים שקדמו לפגיעה היו לו גם הכנסות מעבודה כשכיר או כעצמאי, יחושבו דמי הפגיעה לפי הכנסות הנפגע מעבודתו כשכיר או כעצמאי, או לפי ההכנסה שעל פיה חושבו דמי הביטוח בהכשרה המקצועית בשלושת החודשים כאמור – לפי הסכום הגבוה יותר.

יצוין כי אם נעדר הנפגע מעבודתו עקב הפגיעה יותר מ-91 יום, או אם נותרה לנפגע נכות עקב הפגיעה בעבודה, רשאי הנפגע להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

גמלת נכות מעבודה:
נכה עבודה אשר נקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 9% – 100% – יקבל קצבה חודשית בתקופת הנכות הזמנית שנקבעה.
נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור הפחות מ-9% – אינו זכאי לגמלה.
נכה עבודה אשר נקבעה לו נכות לצמיתות בשיעור 9% – 19.99% – זכאי למענק חד פעמי.
סכום המענק מחושב בהתאם לנוסחה הקבועה בחוק והוא תלוי בגובה הנכות ובשכרו של הנפגע לפני הפגיעה בעבודה.
מענק מוגדל:
מבוטח (חוץ מבן קיבוץ) שנפגע בעבודה לפני שמלאו לו 21 שנים, והוא זכאי למענק נכות חד פעמי מעבודה, ישולם לו מענק בשיעור מוגדל, כאילו היתה הכנסתו החודשית בסכום השכר הממוצע במשק, אם הכנסתו בפועל היתה נמוכה יותר.
נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 20% – 100% – יקבל קצבה חודשית אשר גובהה מחושב בהתאם לגובה הנכות ושכרו של הנפגע לפני הפגיעה בעבודה.
אם לאחר שהנפגע קיבל את המענק, הוחמר מצבו ונקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 20% ומעלה, הוא יקבל קצבה חודשית, וסכום המענק העודף ינוכה מן הקצבה.

תקנה 15 – הגדלת דרגת הנכות
בהתאם לתקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט”ז-1956, ועדה רפואית מוסמכת להגדיל את דרגת הנכות הרפואית בשיעור של עד 50% מהנכות שנקבעה (אם נקבעה לדוגמא נכות צמיתה בשיעור 40%, הוועדה מוסמכת להגדיל את דרגת הנכות הצמיתה עד לשיעור 60%).
בבואה לבחון את הפעלת תקנה 15 על הועדה להתחשב במקצועו ובגילו של התובע. בדרך כלל תחליט הועדה להפעיל את התקנה בשיעור זה או אחר, במקרים בהם קיימת ירידה ניכרת בהכנסתו של התובע, בתנאי שירידה זו בהכנסותיו נובעת ממצבו הרפואי של הנפגע שבגינו נקבעה לו נכות רפואית.

תקנה 18 – נכה נזקק
נכה עבודה אשר וועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות זמנית אשר אינו מסוגל לעבוד בכל עבודה, ואין לו הכנסות מעבודה או מעסק, עשוי להיות מוכר כ”נכה נזקק” ע”י המוסד לביטוח לאומי ולפיכך להיות זכאי לתשלום קצבה בשיעור של 100% לתקופה שנקבעה.

החמרת מצב
נפגע שנקבעה לו נכות רפואית צמיתה, וחלה החמרה במצבו הרפואי, רשאי להגיש תביעה להחמרת מצב בחלוף 6 חודשים ממועד הקביעה האחרונה של הועדות הרפואיות בעניינו. הועדה הרפואית תבדוק את הנפגע ותקבע אם חלה החמרה במצבו. על החלטה זו ניתן להגיש ערר לועדה הרפואית לעררים.

לנפגע עבודה זכויות נוספות המוענקות לו ע”י המוסד לביטוח לאומי, כגון שיקום מקצועי, קצבה מיוחדת לבעלי נכויות גבוהות ועוד.

לצוות משרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעי עבודה ומימוש זכויות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי. קיימת חשיבות רבה בייצוג ע”י עורך דין מנוסה בהליכים המתנהלים במוסד לביטוח החל משלב מילוי טפסי התביעה ועד לייצוג בועדות לעררים ובבית הדין לעבודה. פנו אלינו לקבלת ייצוג הולם ומקצועי ע”י עורכי דין מנוסים – אל תתמודדו לבד!