תאונה עצמית

מקובל לחשוב כי תאונה אשר נגרמה כתוצאה מאשמתו או רשלנותו של אדם אינה מקימה זכאות לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף. מצב הדברים שונה בנוגע לתאונות דרכים לעניין תביעת נזק גוף.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה – 1975 (להלן: “חוק הפלת”ד”) מגן על נפגעי תאונות דרכים גם במקרים שבהם התאונה נגרמה עקב רשלנותו או אשמתו של אדם המבקש פיצוי.

מקרים לדוגמה:

• תאונה עצמית שנגרמה ללא מעורבות כלי רכב נוספים, כגון רוכב אופנוע שהחליק על כביש רטוב ונפגע – זכאי לפיצוי.
• הולך רגל שהתפרץ לכביש במקום שאין בו מעבר חציה, או ברמזור אדום, ונפגע – זכאי לפיצוי.
• נהג ברכב או באופנוע שהפר את חוקי התנועה, כגון: נסע ברמזור אדום, נהג במהירות מופרזת, נהג בשכרות, סטה מנתיבו, וגרם לתאונה – זכאי לפיצוי.
• נהג ברכב או באופנוע אשר “נרדם בנהיגה” או איבד שליטה ופגע בעמוד או ברכב חונה אחר – זכאי לפיצוי.

הוכחת תאונה עצמית עשויה להיות מורכבת ומסובכת מבחינה ראייתית. לכן חשוב להקפיד על איסוף כמה שיותר ראיות שעשויות לסייע להוכחת התרחשות התאונה, כגון הפרטים הבאים:

• צילום זירת האירוע.
• צילום נזקי הרכוש שנגרמו לרכב או לסביבתו.
• רישום פרטי עדים לאירוע , ככל שהיו.
• פירוט נסיבות האירוע, בעת קבלת הטיפול הרפואי הראשוני.

פרטים אלה עשויים להקל על הוכחת קרות התאונה, במהלך ניהול התביעה נגד חברת הביטוח.

על מנת לבחון כל מקרה לגופו ולהגדיל את סיכויי הצלחת התיק והגדלת שיעור הפיצוי מומלץ לפנות מוקדם ככל הניתן לעו”ד המתמחה בתאונות דרכים.

הינכם מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייצוג מקצועי – אל תתמודדו לבד!