במהלך חיינו כל אדם נזקק לטיפול רפואי כזה או אחר. פעמים רבות המפגש עם רופא מתקיים במצבים בהם האדם שפונה לרופא מצוי במצוקה וזקוק לטיפול רפואי לשיפור מצבו הרפואי ולעיתים אף לצורך הצלת חייו.
מטבע הדברים קיימים פערי ידע עצומים בין הרופא לבין המטופל המגיע אליו במטרה לקבל מזור לבעיותיו הרפואיות. פעמים רבות הרופא נתפש ככל יכול והמטופל משליך את כל יהבו על ניסיונו ומקצועיותו של אותו רופא. לכן מובן כי ביחסים שבין רופא למטופל, מוטלות על הרופא חובות כבדות משקל שחלקן מעוגנות בחוק וחלקן הינן פרי הפרקטיקה השיפוטית של בתי המשפט.
טיפול רפואי נועד לסייע למטופל ולרפא בעיות רפואיות שונות, אך לעיתים, לרוע המזל, עשויים הוא להביא להשלכות בלתי רצויות ואף לגרום נזק למטופל.
במקרים בהם הטיפול הרפואי לא הביא לתוצאה הרצויה וגרם לנזק, יש לבחון את השאלה האם הרופא שהעניק את הטיפול אחראי לנזק שנגרם. בוודאי אין לומר שכל מקום שהטיפול לא הצליח, הרופא התרשל.
הרפואה לצערנו איננה מדע מדויק ובכל הליך רפואי, אפילו הפשוט ביותר, טמון סיכון אשר עשוי להתממש גם אם הרופא פעל בדרך הטובה ביותר ועל פי הפרקטיקה הנהוגה. על מנת להגיע למסקנה שהרופא התרשל יש לבדוק האם הרופא פעל “כרופא סביר”, תוך יישום הידע המקצועי המוכר באותה עת ושימוש בטכניקות הרפואיות השונות הנהוגות במקרה הספציפי.
כך למשל בדרך כלל יש לבדוק האם בוצעו הבדיקות הרלוונטיות שבעזרתן ניתן לאבחן נכון את הבעיה הרפואית, האם ההליך הרפואי שננקט היה המתאים ביותר, האם נעשה שימוש במכשור הנכון, האם נלקחו בחשבון הסיכונים השונים, האם נלקח בחשבון הרקע הרפואי של המטופל וכו’.
בין החובות המוטלות על הרופא קיימת חובה להסביר למטופל את מהות הטיפול הרפואי ואת סיכוניו השונים מול סיכויי הצלחתו, על מנת לאפשר למטופל לקבל החלטה מודעת האם לבצע את הטיפול ולתת את הסכמתו מדעת להליך הרפואי המוצע על ידי הרופא. במקרים מסוימים עצם אי מתן הסבר ממצא על ידי הרופא לפני נקיטת ההליך הטיפולי עשוי לזכות את המטופל, שניזוק כתוצאה מאותו הליך, בפיצוי.
הליכים הנוגעים לרשלנות רפואית הינם בדרך כלל הליכים סבוכים.
לצורך ניהול הליך מסוג זה מומלץ לפנות לעו”ד העוסק בתחום רשלנות רפואית.
